תוכן עניינים
בקצרה: פנייה יזומה ותוכן בלינקדאין עובדים טוב יותר יחד מאשר כל אחד לבד. התוכן גורם למקבל ההחלטות לראות את השם שלכם ולהבין במה אתם עוסקים עוד לפני שקיבל הודעה, והפנייה היזומה מביאה את השיחה בפועל, במקום לחכות שמישהו יפנה אליכם. השילוב עובד כשהקהל מדויק, כשהפרופיל של השולח מוכן, וכשהתוכן מדבר על הבעיות של אותו קהל ולא על החברה שלכם.
למה ערוץ אחד לא מספיק
לכל אחת מהפעולות יש מגבלה מובנית. מי שמפרסם פוסטים ולא פונה לאף אחד, מחכה שהאנשים הנכונים יגיעו בעצמם. לפעמים זה קורה, אבל בדרך כלל התוכן מגיע בעיקר לקשרים הקיימים, לעמיתים ולמתחרים, ולא בהכרח למנכ״ל או לסמנכ״ל שאתם רוצים לדבר איתם.
מי שפונה ולא מפרסם כלום נתקל בבעיה הפוכה. הנמען מקבל בקשת חיבור, נכנס לפרופיל, ומוצא עמוד ריק או פוסט אחרון משנה שעברה. אין לו דרך להבין מי אתם ולמה כדאי לו לענות, ולכן ברוב המקרים הוא פשוט לא עונה.
כשמשלבים, כל פעולה מכסה חלק מהפער של השנייה. הפנייה מביאה את הפרופיל שלכם מול האנשים הנכונים, והתוכן נותן להם סיבה להמשיך לקרוא ולענות. זה לא מחליף קהל נכון ומסר טוב, אבל זה מגדיל את הסיכוי שהפנייה תתקבל כפנייה של אדם מקצועי ולא כעוד הודעה אוטומטית.
מה כל אחד מהם עושה
כדאי להבין מה התפקיד של כל חלק, כדי לא לצפות מאחד מהם לעשות את העבודה של השני.
הפנייה היזומה אחראית על ההגעה. היא קובעת למי אתם פונים, מתי ובאיזה מסר. היא מתאימה במיוחד כשהקהל מוגדר היטב, כמו מנהלי פיתוח עסקי בחברות תוכנה בגודל מסוים, או סמנכ״לי תפעול במפעלים. כאן נבנית הרשימה, נכתבת הודעת החיבור, ומתוכנן הפולו־אפ.
התוכן אחראי על האמון. הוא מראה איך אתם חושבים, באילו בעיות אתם מבינים ואיזה ניסיון יש לכם. הוא לא אמור למכור ישירות. פוסט טוב בהקשר הזה הוא כזה שמנהל מהקהל שלכם קורא ואומר לעצמו "זה בדיוק מה שקורה אצלנו".
הפרופיל ועמוד החברה הם התשתית שעליה שניהם עומדים. כל מי שמקבל פנייה נכנס לפרופיל לפני שהוא מחליט אם לענות, ולפעמים ממשיך משם לעמוד החברה. אם הפרופיל לא מסביר במי אתם עוזרים ובמה, גם פנייה מנוסחת היטב תאבד חלק מהכוח שלה. על בניית הפרופיל של המנהל שממנו נשלחות הפניות הרחבנו במאמר על מיתוג אישי בלינקדאין למנהלים.
סדר פעולות שעובד
אין סדר אחד שמתאים לכל קהל, אבל זה מבנה בסיסי שאפשר להתחיל ממנו ולשפר לפי התוצאות:
- לפני הכול: פרופיל מוכן. כותרת שאומרת במה אתם עוזרים ולמי, תקציר קצר וברור, ולפחות כמה פוסטים מהחודש האחרון. אם הפרופיל ריק, עדיף לדחות את תחילת הפנייה בשבועיים ולפרסם קודם.
- שבוע ראשון: נוכחות שקטה. פרסום של פוסט או שניים שעוסקים בבעיה שהקהל מכיר. אפשר גם להגיב באופן ענייני על פוסטים של אנשים מהרשימה, כשיש מה להוסיף. תגובה כמו "פוסט מעולה" לא עוזרת, ותגובה שמוסיפה נקודת מבט כן.
- בקשת חיבור. הודעה קצרה של שורה או שתיים, בלי הצעה. רק סיבה ברורה למה דווקא האדם הזה. דוגמאות תמצאו במאמר דוגמאות להודעות חיבור בלינקדאין.
- אחרי אישור החיבור: הודעה ראשונה. כאן מגיעה הצעת הערך, בקצרה. מי שאישר את החיבור יראה מעכשיו את הפוסטים שלכם בפיד, ולכן אין צורך להעמיס את כל המסר על ההודעה הזו.
- פולו־אפ אחד או שניים. שורה או שתיים, כמה ימים אחרי ההודעה הראשונה, רק למי שלא ענה. אפשר לצרף פוסט שפרסמתם על נושא שקשור לבעיה שלו, אם הוא באמת רלוונטי. על התזמון והניסוח הרחבנו במאמר על הודעת פולו־אפ בפנייה יזומה.
- עצירה. מי שלא ענה אחרי שתיים או שלוש נגיעות כנראה לא מעוניין כרגע. הוא עדיין מחובר אליכם ועדיין רואה את התוכן, ולפעמים הוא יחזור בעצמו כשהעיתוי יתאים לו.
הנקודה החשובה בסדר הזה היא שהתוכן ממשיך לעבוד גם אחרי שהרצף נגמר. כל מי שאישר בקשת חיבור הופך לקורא פוטנציאלי, גם אם לא ענה להודעה.
איזה תוכן תומך בפנייה
לא כל פוסט מתאים לתפקיד הזה. תוכן שתומך בפנייה יזומה עונה על שאלה אחת: האם מנהל מהקהל שלכם ימצא בו משהו שימושי לעבודה שלו. כמה סוגים שעובדים טוב:
- בעיה שהקהל מכיר. תיאור של מצב שחוזר אצל לקוחות, מה בדרך כלל גורם לו, ומה אפשר לעשות. בלי שמות של לקוחות ובלי לחשוף פרטים.
- תובנה מהשטח. משהו שלמדתם מעבודה עם חברות דומות, שלא כתוב בכל מקום. דווקא פרטים קטנים ומעשיים מושכים את מי שמתעסק בזה ביום יום.
- דעה מקצועית מנומקת. עמדה על שאלה שמעסיקה את הענף, עם הסבר קצר למה. לא צריך להיות פרובוקטיבי, רק ברור.
- מאחורי הקלעים. איך אתם עובדים, איך נראה תהליך עם לקוח, מה בודקים בהתחלה. זה עוזר לנמען לדמיין מה יקרה אם יענה.
מה שפחות עוזר בהקשר הזה: פוסטים על הצלחות של החברה בלי שום ערך לקורא, ברכות לחגים, או שיתוף של כתבות בלי מילה משלכם. הם לא מזיקים, אבל הם לא נותנים לנמען סיבה לענות.
גם עמוד החברה משחק כאן תפקיד. הוא לא מחליף את הפרופיל האישי, אבל מי שנכנס אליו אחרי שקיבל פנייה צריך למצוא עמוד פעיל ומעודכן, שמסביר במה החברה עוסקת. על כך הרחבנו בעמוד ניהול עמוד חברה בלינקדאין.
איפה זה נופל בדרך כלל
- תוכן שמדבר לקהל אחר. הפוסטים כתובים לעמיתים למקצוע, והפניות נשלחות למנכ״לים. מי שמקבל את הפנייה נכנס לפרופיל ולא מוצא שם שום דבר שנוגע אליו.
- פנייה שמעתיקה את הפוסט. ההודעה הראשונה היא בעצם קישור לפוסט עם "אשמח שתעיף מבט". זה נתפס כקידום עצמי ולא כשיחה.
- קצב לא עקבי. חודש של פעילות אינטנסיבית ואחריו שלושה חודשים של שקט. גם הפנייה וגם התוכן עובדים לאורך זמן, ולא בהתפרצויות.
- רשימה רחבה מדי. תוכן טוב ופנייה טובה לא מתקנים קהל לא מדויק. הם רק חושפים אותו מהר יותר. על בניית רשימה מדויקת הרחבנו במדריך בניית רשימת קהל יעד ב-Sales Navigator.
- אין מעקב. כשלא ברור מי אישר, מי ענה ומי הגיב על פוסט, קשה לדעת עם מי להמשיך ומתי לעצור.
מה למדוד
בפנייה היזומה בודקים קודם את מה שמעיד על הקהל ועל הפרופיל: אחוז האישור של בקשות החיבור. אחר כך את מה שמעיד על המסר: אחוז התגובה ותוכן התגובות. בתוכן לא כדאי להסתכל רק על מספר הלייקים, אלא על מי הגיב, מי נכנס לפרופיל, והאם מופיעים שם אנשים מהקהל שלכם.
מדד מעניין במיוחד הוא האם אחוז התגובה לפניות משתפר אחרי כמה שבועות של פרסום עקבי. אם כן, התוכן עושה את העבודה שלו. המדד שבאמת חשוב בסוף הוא מספר השיחות שנקבעו עם אנשים מהקהל הנכון. על המעבר מתשובה לפגישה כתבנו במאמר קיבלתם תשובה בלינקדאין: איך ממשיכים עד לפגישה.
לסיכום
שילוב של פנייה יזומה ותוכן בלינקדאין הוא לא דרך לעשות יותר פעולות, אלא דרך לוודא שכשמקבל ההחלטות פוגש אתכם, יש לו סיבה להמשיך לשיחה. הפנייה מביאה אתכם מול האנשים הנכונים, והתוכן והפרופיל מסבירים להם למה כדאי לענות. זה עובד כשהקהל מדויק, כשהתוכן מדבר על הבעיות שלו, כשהקצב עקבי, וכשמישהו עוקב אחרי התגובות. על התהליך כולו, מהגדרת הקהל ועד הפולו־אפ, הרחבנו בעמוד יצירת לידים בלינקדאין.
אם אתם כבר מפרסמים ורוצים להוסיף פנייה יזומה, או להפך, נשמח לבדוק איתכם בשיחה קצרה איזה שילוב מתאים לקהל שלכם.

מייסד ומנכ״ל דה לינק (The Link), שפועלת מאז 2013. עמית עוסק בשיווק דיגיטלי יותר מ-25 שנה, ובעשור האחרון מתמקד בלינקדאין ובפנייה יזומה לחברות B2B. דה לינק ליוותה עד היום יותר מ-1,500 לקוחות ופרויקטים.
